פסק-דין בתיק תא"מ 47934-08-11

במועדים הרלבנטיים לתביעה, הנתבעת שימשה כבעלים של חנות למכירת חפצי נוי ומתנות. החנות הייתה ממוקמת ברח' התעשייה 44 בנשר, ולאחר מכן, הנתבעת עברה לטבריה ופתחה את החנות שם.

בחודש ינואר 2011, כשלושה חודשים לפני העתקת החנות לטבריה, הנתבעת הזמינה מהתובע שלושה שלטי פרסום; שני שלטי פח בגודל 2/3 מ' כל אחד, ושלט מואר שמידותיו 2/4 מ'.

תמורת ביצוע העבודה הנ"ל עמדה על סך כולל של 8,468 ש"ח כולל מע"מ.

הנתבעת מסרה לתובע שלוש המחאות שמודעי פירעונן בימים 02.02.11 (על סך 3,000 ש"ח), 13.2.11 (ע"ס 2,000 ש"ח) ו- 30.04.11 (ע"ס 3,468 ש"ח).

שתי ההמחאות הראשונות נפרעו בזמן ואילו, ההמחאה השלישית לא נפרעה. זוהי ההמחאה נשוא התביעה.

התנגדות הנתבעת התקבלה תוך חיובה בהפקדת הסך של 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

לאחר ביצוע ההפקדה התיק עבר אליי לשמיעה.

טענות הצדדים בקצרה

לטענת התובע, הוא סיפק לנתבעת את העבודה המוסכמת. השלטים שסופקו לנתבעת היו באיכות גבוהה מאוד, תקינות לחלוטין וללא כל פגם, ואין כל הצדקה לסירוב הנתבעת לשלם לו את יתרת הסכום המוסכם.

מנגד, הנתבעת טוענת, כי התובע סיפק לה עבודה פגומה ומכאן, שאינו זכאי לקבלת יתרת הסכום שלא שולמה לו על ידה. לא זו אף זו: הנתבעת הגישה תביעה שכנגד וביקשה לחייב את התובע להשיב לה את מלוא הסכום ששולם על ידה, משלא סופקה לה הסחורה על ידי התובע. למעשה, הנתבעת טענה לכישלון תמורה מלא. 

דיון והכרעה

1. בדיון שהתקיים בפניי היום, שמעתי את חמשת עדי התביעה (התובע בעצמו, הגב' סוקולוב אנה, עובדת הסטודיו שבבעלות התובע, מר פרולוב ולרי, החשמלאי שעזר לתובע בעבודות החשמל שנדרשו עבור אחד השלטים נשוא התביעה, מר לדה אלקסנדר, המסגר שעזר לתובע בהתקנת השלטים נשוא התביעה, ומר קוגן ולדימיר, שעזר אף הוא בביצוע העבודות נשוא התביעה), ושני עדי ההגנה (הנתבעת בעצמה ואביה, מר רפאל דהן).

2. אקדים ואציין, כי עדויותיהם של עדי התביעה יצרו עליי רושם אמין ומהימן ביותר. עדי התביעה העידו עדות קצרה, ישירה וקוהרנטית. עדי התביעה נמנעו מלהעיד על דברים שאינם בידיעתם האישית והדבר מלמד על אמינותם אף הוא. עדי התביעה לא היססו להודות בדברים המשמשים לכאורה לרעת התובע. כך למשל, התובע נשאל: "אם עשית פח חדש, איך יכול להיות שכולו חלוד?" ותשובתו הייתה: " אני לא יודע, אני שמתי שלט חדש" (ראו: עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 17-18). תשובתו זו של התובע מלמדת על אמינות עדותו, שכן הנתבעת לא הביאה ולו בדל ראיה אחת להוכחת טענתה בדבר החלודה הנטענת, וחרף זאת, התובע מסר תשובה ישירה ללא כל ניסיון למגמתיות או התחכמות או הטיה כלשהי. התובע לא היסס להודות בכך, כי הנתבעת התלוננה על העדר תאורה בשלט הגדול, וכי החשמלאי מטעמו ביקר פעמיים בעסק הנתבעת בנשר לצורך בדיקת טענת התובעת בהקשר זה, ומאז לא נשמעה כל תלונה מטעם הנתבעת (ראו: עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 1-6 ושורות 14-16).

3. התובע וכל העובדים שהשתתפו בהתקנת השלטים, בהורדת השלט המואר לצורך העברתו מנשר לטבריה, העידו על טיב העבודה שבוצעה על ידי התובע. התמונות שצורפו על ידי הצדדים, תומכות בעדויות התביעה בהקשר זה.

4. התובע והעדה אנה מטעמו, העידו כי ראו את השלט מואר מספר פעמים. עדויותיהם בהקשר זה אף הן אמינות ומהימנות. וכפי שיפורט בהמשך, הנתבעת בעצמה העידה, שאין בידה לשלול את האפשרות שהשלט עבד והאיר.

5. האם הנתבעת הצליחה לסתור את טענת התובע והאם הצליחה להוכיח קיומם של פגמים כלשהם בשלטים? דומה שהתשובה לכך הינה בשלילה. ראשית כל, עיינתי במוצג נ/1 בו תולה הנתבעת את יהבה. מוצג זה אין בו כדי לשקף נכונה את מצב השלטים. הנתבעת הודתה כי השלטים נשוא התביעה היו בגוון ביג' חום (ראו: עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 22-25) ואילו, מוצג נ/1 מראה גוון שונה לחלוטין (ירוק). אם מדובר בצילום שאינו משקף נכונה את גוון השלטים, נשאלת השאלה, הכיצד ניתן להסתמך על מוצג זה להוכחת הטענה בדבר קיומן של שריטות או פגמים כלשהן בשלט? ברי שלא ניתן לסמוך על מוצג זה להוכחת טענת הנתבעת. שנית, הנתבעת טענה כי מאז התקנת השלט המואר, השלט לא עבד. טענה זו נסתרה על ידי הנתבעת בעצמה, שבמהלך חקירתה הנגדית הודתה, כי ייתכן והשלט עבד אם כי לא ראתה זאת (ראו: עמ' 19 לפרוטוקול, שורות 8-9). שלישית, לאורך כל הדרך הנתבעת טענה כי שני השלטים הקטנים הודבקו על הפח הישן החלוד, וכי הורידה את שניהם והם זרוקים אצלה במחסן (ראו: עמ' 18 לפרוטוקול, שורה 9). ככל שהטענה נכונה - ולמותר לציין, כי הטענה עלתה אך רק במסגרת חקירתה הנגדית - אזי  מדוע נמנעה הנתבעת מלצרף את הצילומים של אותם שלטים "זרוקים"? ומדוע לא צירפה תמונות של הפחים החלודים? דומה, שהימנעות הנתבעת מהבאת ראיותיה בהקשר זה, פועלת לרעתה.

6. זאת ועוד, אם הנתבעת לא הייתה מרוצה מהעבודה שבוצעה על ידי התובע, אזי מדוע לא נתנה הוראת ביטול לשתי ההמחאות הראשונות? הרי שלטענתה, שני השלטים הקטנים הודבקו על פח ישן וחלוד שהיה קיים, כאשר הנתבעת הזמינה פח חדש. ואם השלט המואר לא היה תקין, אזי מדוע לא ניתנה הוראתה לביטול ההמחאה השלישית כבר במועד גילוי הפגם הנטען (השבר בשלט המואר)?